רשלנות רפואית - עורכי דין מומלצים ומידע לנפגעים

מאת עו"ד אבי לוטן

בת.א (י-ם) 942/88 ש.כ נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית הוגשה תביעת רשלנות רפואית בטענה כי אי אבחון גידול בזמן וטעות באבחנה גרמו לכך שהתובעת נותרה משותקת בפלג גופה התחתון ואיננה שולטת על הסוגרים.

נערה בת 17 חשה כאבים עזים בגבה, בשל מחלת הסרטן Ewing Sarcoma Extraosseous (גידול ממאיר הלוחץ על חוט השידרה וגורם לשיתוק). היא נבדקה על ידי רופא בבית החולים סורוקה, אשר טעה באבחנה, בסוברו כי מדבר במקרה פסיכיאטרי. ראוי לציין כי הרופא דנן בדק אותה בדיקה אורטופדית ונוירולוגית. אולם, הבדיקה שנערכה היתה פיסית בלבד. הלה סמך על עדות שמיעה בדבר תוצאות צילום הרנטגן ולא הורה על צילום ופרוצדורה אבחנתית אחרת. בעקבות זאת הנערה נלקחה לפסיכיאטר התורן בחדר המיון. השניים שוחחו ביניהם והאחרון קבע כי הנערה לוקה ב- conversion reaction (תגובה היסטרית). כעבור מספר ימים חדלה הנערה מלשלוט בסוגריה וסבלה משיתוק בשתי רגליה. בהמשך ההשתלשלות המצערת הגיע רופא נוסף לביקור בית וקבע כי על הנערה לפנות לבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע. במהלך הבירור הטלפוני שנערך בעניינה מול בית החולים הפסיכיאטרי נראה שבנסיבות העניין הנערה סובלת ממחלה אורגנית ועל כן עליה לפנות לבית החולים סורוקה. הפעם התגלה גידול בגבה, אשר הוסר באותו לילה. כיום הנערה משותקת בפלג גופה התחתון ואיננה שולטת על הסוגרים.

בית המשפט קבע כי לא כל טעות של רופא נכנסת בגדר רשלנות, שכן אם נהג הרופא במיומנות המקובלת במקצועו לא יחשב לרשלן גם אם טעה באבחנה או בדרכי הטיפול בחולה. השאלה הטעונה הכרעה היא האם התנהגותו של הנתבע תאמה את הסטנדרטים במקצוע הרפואה באותן הנסיבות? לשם הכרעה בשאלה זו נזקק בית המשפט לחוות דעתם של רופאים מומחים. אולם, לבסוף קנה המידה המשמש למדידת הסבירות הינו אובייקטיבי ונקבע על ידי בית המשפט, באופן שאינו קשור בהשקפתו של רופא זה או אחר, אלא רשאי הוא אף להחמיר מקום שחיי אדם בסכנה.

על סמך ממצאי חוות הדעת של המומחים נמצא כי לעניין הפסיכיאטר אבחנתו לא עמדה בסטנדרט המקובל במקצוע הרפואה. זאת כיוון שהפעולה הראשונה אותה נדרש לעשות הרופא הסביר הינה שלילת כל ממצא גופני וממצא אובייקטיבי ורק כשלא ניתן להוכיח מאומה, יש להעלות את ההשערה שקיימת בעיה נפשית. ראוי לציין כי לשאלת הקשר הסיבתי נטען כי אין חולקים על כך שניתן היה למנוע את השיתוק לו טופלה הנערה לפני ששותקה. לכן, אף הרופא, שבדק לראשונה את הנערה והפנה אותה לבדיקה הפסיכיאטרית, נהג ברשלנות. הוא לא ערך את הבדיקות המתחייבות מהסימפטומים שהובאו לידיעתו, שהצביעו על פגיעה בעמוד השדרה, אשר כל רופא, בעל מיומנות רגילה חייב היה לעשותן.

לכן יש יסוד איתן לכך שהגידול ניתן היה לאבחון מלכתחילה, אלמלא הטיפול הרשלני לו זכתה הילדה בבית החולים סורוקה, טיפול אשר עולה כדי רשלנות רפואית.

בית המשפט קבע כי אבחון המחלה וטיפול בה בעוד החולה מסוגל להלך מגדילים בצורה משמעותית מאוד את סיכוייו לשמור על יכולת ההליכה (80%) ואילו סיכויי חולה המטופל אחרי שפשט בו השיתוק לחזור ולהלך הם מזעריים (0 עד% 25), כשבמקרה דנן הוכח כי סיכויי התובעת להחלים הם 0% כשמצבה הנוירולוגי הוא בלתי-הפיך והותיר אותה משותקת בפלג גופה התחתון.

בשל האמור לעיל נקבע כי לנערה מגיע פיצוי כולל של כ – 2,200,000 ₪, בין היתר, בגין הפסד השתכרות בעבר, כאב וסבל, הפסד השתכרות בעתיד, עזרת הזולת, דיור לנכה, הוצאות רכב, טיפול רפואי שוטף ועזרים נוספים.

לגולשי הפורטל עומד ייעוץ ראשוני באמצעות עו"ד אבי לוטן המייצג מקרים קשים של רשלנות רפואית.
פניה ישירה לעו"ד לוטן: 054-7930927.
טל': 03-6916555, דוא"ל:lotanlaw@gmail.com